בשלהי חודש חשוון תשי"ג ואני תלמיד כיתה ג', פנתה אלי אמי ע"ה והודיעה לי כי אנחנו נוסעים למושבה רחובות, לעבור ליד ארונו של נשיא מדינת ישראל הראשון שנפטר ולכבד את זכרו. אמי הסבירה לי מיהו נשיא המדינה שהלך לעולמו ומדוע תושבי ישראל המתהווה צריכים לכבד את זכרו. ההסעות (ללא תשלום) יצאו כל כמה דקות מכיכר דיזנגוף. הגענו לשערי פארק גדול והחלנו ללכת בשיירה ענקית עם רבים שהגיעו כמונו לאותה מטרה. בדרך הסבירה לי אמי כי זהו מכון זיו ,בו עובדים וחוקרים מדענים רבים. הוסבר לי כי כי גם הנשיא היה מדען וחוקר דגול ולכן זכה כי ביתו יהיה בתוך פארק של המכון. אלפים רבים כיבדו את זכרו וכך עברנו סביב לארונו. בדרכנו חזרה לתל אביב סיפרה לי אמי על פועלו של הנפטר ומדוע וכיצד זכה להיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל. 10 דברים שרציתם לדעת על פרופסור חיים ויצמן ז"ל.

א. בי"ח כסלו תרל"ה ( 27 בנובמבר 1874) בעיירה קטנה בשם מוטול שבפלך גרודנה שברוסיה של אז (כיום בבלארוס) נולד ילד לאביו עוזר ויצמן ולאימו רחל לאה לבית צ'מרינסקי. האבא חסיד סטולין שהתפרנס מסחר עצי יערות. לנילוד קראו חיים והוא היה השלישי מבין תריסר אחיו ואחיותיו. כילד שלחו אביו לחדר ולתלמוד תורה כמקובל אז בקהילות ישראל. האב שאף להקנות גם השכלה רחבה לילדיו וכשחיים היה נער, עבר ללמוד בעיר הסמוכה פינסק. בלימודיו בבית הספר בלט חיים בלימודי המדעים בכלל ובכימיה בפרט.

ב. פעילות מיוחדת לנער חיים ויצמן והוא רק בן 15 היתה יוזמתו לייסד בעירו אגודה בשם: "שפה ברורה" שמטרתה הייתה קידום התחייה של השפה העברית. תכנית האגודה הייתה להנחיל הדיבור בשפה עברית להמוני היהודים (להזכירכם השנה היא 1889).בעיירה גרודנה ובעיר פינסק היו כמה יהודים כדוגמת יהודה לייב ברגר ,מרדכי מאיר שטריק וצבי הירש הילר, שהיוו את חוג הפעילים הציונים, אליהם הצטרף כפעיל חיים ויצמן. אהבתו לתחומי המדע השונים הביאה את חיים והוא בן 18 בלבד, לצאת ללימודים אקדמאיים. ויצמן בחר ללמוד בגרמניה. הסכום שנדרש לשלם עבור דרכון היה מעבר ליכולתו ולכן הבריח את הגבול אל עבר העיר דרמשטדט. הצעיר היהודי חשב שבעזרת השפה האידית הוא יוכל לתקשר עם האוכלוסיה הגרמנית ולא היא, שפתו לא הובנה ע"י הגרמנים והקליטה לא הייתה קלה. לפרנסתו החל לעבוד כמורה לעברית בפנימיה יהודית אורתודוכסית. שם פגש ויצמן את חבר המורים בני העדה החרדית שהקפידו על קלה כבחמורה וקראו לעצמם "גרמנים בני דת משה".

ג. את לימודיו האקדמאים החל באוניברסיטה של העיר דרמשטדט משם עבר ללמוד בבירת גרמניה ברלין. כסטודנט הצטרף לחוג של סטודנטים יהודים בעלי אוריינטציה ציונית וכולם הגיעו לאונברסיטאות בגרמניה מרוסיה. בשנת 1898 עבר ללמוד בעיר פרייבורג שבשוויץ. באוניברסיטה זו כתב את מחקרו לקראת קבלת תואר שלישי ואכן בשנת 1899 זכה לקבל תואר בכימיה מאוניברסיטת פרייבורג. את משרתו הראשון ככימאי קיבל בעיר ז'נבה. פגש בעיר סטודנטית יהודיה שלמדה רפואה בשם וורה קצמן, בשנת 1906 נשאה לאשה. לאחר נישואיו קיבל הצעה להיות מרצה בכיר (פרופסור) באוניברסיטה של מנצ'סטר בבריטניה. ויצמן קיבל ההצעה ועבר לאנגליה שאת אזרחותה קיבל בשנת 1910. לחיים ווורה ויצמן נולדו שני בנים. הבן הבכור בנימין נולד בשנת 1907 הבן הצעיר מייקל נולד בשנת 1916. בן זה בבגרותו הפך לטייס קרב בחיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת מלחמת העולם השניה באחת הפעולות בהם לקח חלק, יורט מעל מפרץ ביסקאיה שבצפון האוקיינוס האטלנטי, המטוס נפל לאוקיינוס וגופתו לא נמצאה ומייקל ויצמן הוכרז כנעדר.

ד. חיים ויצמן הקדיש ימיו לשתי פעילויות עיקריות. האחת הייתה מדעית-מחקרית, השניה הייתה פעילות במסגרת התנועה הציונית. הקונגרס הציוני הראשון התקיים בסוף חודש אוגוסט 1897 בעיר באזל בשוייצריה. בקונגרס זה לא השתתף חיים ויצמן אולם החל מהקונגרס הציוני השני שגם הוא נערך בסוף אוגוסט 1898 בעיר באזל השתתף ויצמן בכל ההתכנסויות הציוניות הבינלאומיות. הקונגרסים נערכו בניהול ובראשות בנימין זאב הרצל אבל ויצמן ראה עצמו כאופוזיציונר להרצל וראה עצמו כממשיך דרכו של הסופר היהודי אשר צבי (הירש) גינצברג, הידוע יותר בשמו הספרותי "אחד העם". ויצמן התרכז בעבודתו הציבורית בעשיית נפשות שציונות בעיקר בקרב מנהיגים אנגליים בולטים. עבד בצורה שיטתית להכיר מדינאים בריטים, אנשי עיתונות וכד' כך זכה להרצות את המדיניות הציונית בפניו של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, מי שלימים נתן הצהרה בזכות היהודים למולדת בארץ ישראל  זו הקרויה " הצהרת בלפור".

ה. אחת העובדות הבולטות בפעילות הציונית של בלפור הייתה בשנת 1903 במהלך הקונגרס הציוני העולמי השישי, בו העלה הרצל את רעיון הקמת מדינה יהודית באוגנדה שבאפריקה. ויצמן תמך ברעיון כשרק הועלה אולם במהלך הקונגרס שינה דעתו והפך לאחד המתנגדים הקיצונים נגד תכנית אוגנדה. בקונגרס הציוני השמיני שנערך בבירת הולנד –האג,הועלה הרעיון הקרוי "ציונות סינתטית". בכוונה הייתה ליצור שילוב של עבודה פוליטית יחד עם התיישבות המעשית בארץ ישראל. בשנת 1907 ביקר חיים ויצמן לראשונה בארץ ישראל. החובה לציין שלמרות פעילותו המסורה למען בני עמו, לא זנח ויצמן את מחקרו המדעי שתוצאותיו היו לשם דבר בהמשך דרכו. התקופה מלחמת העולם הראשונה ובבריטניה מתגלה מחסור רציני (1915) באצטון – חומר כימי שהינו חיוני ליצירת חומרי נפץ. האצטון שהיה מופק מסידן אצטטי, מרבצי המחצבים לחומר זה היו בעיקר בידי הגרמנים. פרופ' ויצמן מתמנה לראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי בלונדון. ויצמן מצא דרך אלטרנטיבית לייצור האצטון בדרך ביוכימית ע"י התססה של חומרי גלם צמחיים, גידולי התירס בראשם. שרי החימוש ושר הימיה ששמו ווינסטון צ'רצ'יל (לימים ראש ממשלת בריטניה), נפגשו עם ויצמן באופן אישי כדי להביע הערכתם להמצאתו, שאפשרה לייצר חומרי נפץ הכרחיים לטובת המאבק המלחמתי נגד הגרמנים.

ו. בשנת 1917 נבחר חיים ויצמן לתפקיד נשיא הפדרציה הציונית באנגליה. בתפקידו זה הגיש הצעה לממשלת בריטניה להכרה בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ודרישה להכיר בזכותם של היהודים לעלות לארץ. בנוסף ביקש להכיר באופן רשמי במוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. ההוקרה לפעילותו של ויצמן למען פתרון בעיית ההתחמשות של צבא הוד מלכותה, הייתה גורם מדרבן ומועיל מאד ללורד בלפור לפרסם בנובמבר 1917 את הצהרתו בזכות העם היהודי למולדת בארץ ישראל. החובה לציין כי בלחץ הציבורי ובאין סוף פגישות שכנוע שיזם ויצמן לצורך קבלת ההצהרה הנ"ל, הביאו את ויצמן לנטוש ולו זמנית את עבודתו המדעית.

ז. במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשו הבריטים את ארץ ישראל מידי השלטון התורכי-עותומאני. לאחר כיבוש זה הגיע ויצמן בראש משלחת מנהיגים יהודים שכונו אז בשם "ועד הצירים" ארצה במטרה לעזור ליישוב היהודי בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד וההתיישבות. ויצמן ראה עצמו ראוי להיות איש הקשר בין יהודי א"י ובין הכוחות הבריטים. הרעיון העיקרי שלו היה להניח תשתית להקמת הבית הלאומי ברוח הצהרת בלפור. ויצמן יזם פגישה עם האמיר פייסל שליט ירדן דאז שהביאה לימים (ינואר 1919) לחתימת הסכם בלונדון בו נכתב כי הערבים יכירו בציונות ובפעולתיה בארץ. לפום צערא, הסכם שלא הגיע מעולם לכדי מימוש. פייסל סולק מהשלטון והפך לימים למלך עיראק. תוצאה נוספת לפעולת ויצמן וועד הצירים בארץ הייתה הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים.

ח. בשנת 1931 חזר חיים ויצמן לעסוק במחקר מדעי לצד פעילותו המדינית. ויצמן היה מגיע לרחובות לעבוד במעבדה שהייתה חלק ממכון המחקר המדעי "מכון זיו" אשר יזם לזכרו של בן מנהיג יהודי אנגלי הלורד ישראל זיו. הלורד זיו תרם סכומים גדולים ליסוד המכון הנ"ל. לימים שונה שם המכון ובשנת 1949 (ועד היום) נקרא: "מכון ויצמן למדע". במסגרת מחקריו היו לויצמן פטנטים רבים אותם רשם על שמו, היישומים של אלה הביאו להכנסה נאה מאד שאיפשרה לחיים ויצמן לוותר על שכר עבור עבודתו בתנועה הציונית. כאן המקום לציין שסיפור הירתמותו של ויצמן למאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה חזר על עצמו וביתר שאת גם בתקופת מלחמת העולם השניה ובכך תרם רבות למאמץ המלחמתי של הבריטים כנגד גרמניה וגרורותיה.

ט. ויצמן היה במחלוקת קשה עם רבים ממנהיגי היישוב והתנועה הציונית. הוא "נחשד" ביחסו החיובי לבריטים, למרות מדיניות ה"ספר הלבן" ואי קיום הבטחת ההצהרה של בלפור. ויצמן התנגד נמרצות למאבק המזויין של המחתרות בארץ כנגד הבריטים וחשב כי עדיפה ההשתדלות המדינית. במסגרת זו חשב כי יש להפעיל את דעת הקהל בארצות הברית,כדי שזו תתמוך בתכנית חלוקת הארץ ותפעיל לחץ על השלטון המנדטורי הבריטי בארץ ישראל. כשהקים האו"ם את ועדת אונסקופ להמליץ על עתידה של ארץ ישראל הפעיל ויצמן את כל השפעתו למניעת ניתוק הנגב מן השטח שהוקצה למדינה יהודית בתכנית החלוקה. ויצמן השפיע רבות על נשיא ארה"ב טרומן להכיר במדינת ישראל לאחר כינונה. היה בין התומכים הנמרצים (דוד בן גוריון זכר לו זאת לטובה למרות חילוקי הדעות ביניהם בעבר), להכריז על הקמת מדינת ישראל מיד לאחר עזיבת הבריטים את הארץ.

י. מועצת המדינה הזמנית בחרה בויצמן כנשיא המועצה יומיים אחרי ההכרזה על עצמאות ישראל. ב-1949 נבחר חיים ויצמן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן עבר ניתוח בעינו בשוויץ ומיד כשהבריא הוטס ארצה במטוס צבאי ישראלי. עקב מגבלות תעופה צבאית בשוויץ, נצבע המטוס הצבאי בצבעי "אל על" וכך הוטס הנשיא לעתיד לישראל. השבעתו של הנשיא חיים ויצמן התקיימה בי"ח שבט תש"ט (17 בפברואר 1949). ויצמן קבע את בית הקבע שלו בביתו שבקמפוס של מכון ויצמן. הבית הפך לבית הנשיא לכל דבר. ויצמן חזר ונבחר לקדנציה שניה בנובמבר 1951. תפקידו כנשיא (כך גם היום) הינו ייצוגי בלבד. זכורה לכולם אמרתו "המקום היחיד שאליו יכול הנשיא לתחוב את אפו הוא הממחטה". תוך כדי שנות כהונתו איבד בהדרגה את מאור עיניו, אבל מוחו היה צלול וכך המשיך בתפקידו. ויצמן סירב לקבל משכורת עבור תפקידו כנשיא וטען בפני וועדת הכספים של הכנסת כי די לו בתמלוגים הרבים מהמצאותיו המדעיות. כדי לא ליצור תקדים לעתיד נקבעה לו משכורת סמלית וצנועה.

בכ"א חשוון תשי"ג השיב חיים ויצמן את נשמתו לבוראו. על פי בקשתו נטמן בסמוך לביתו שבמכון ויצמן. לאחר מותו הוקמה באישור הממשלה "יד חיים ויצמן" גוף האמון על טיפוח מורשתו המדינית והמדעית. ביתו הפך לאתר תיירותי והינו חלק אינטגרלי מהביקור ברחבי "מכון ויצמן למדע".